<h1>תניא רבתי סימן י'</h1>
<h2>דף נ:</h2>
תנן העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים ובכל מקום שיש בו נדנוד עבירה כגון תענית צבור אינו רואה סימן ברכה לעולם, בין אנשים ובין נשים אסורות בעשיית מלאכה מפני כבוד שבת ויום טוב. ודוקא במלאכת הדיוט אסור. אבל מלאכת שמים כגון כתיבת [ספרים] וכיוצא בה מותר. אבל יזהר שלא ימעט בכבוד שבת. כך מצאתי בשם רבינו תם ובשם רבינו ישעיה ז"ל.
<h2>דף צט:</h2>
וצריך אדם ליזהר שלא יאכל בערב שבת מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב ויאכל סעודת שבת בתאבה. ואם התחיל בסעודתו מבעוד יום וקדש עליו היום פורס מפה על השלחן ומברך קדוש היום. כדי להפסיק בין סעודת חול לסעודת שבת. ולא יראה שהוא גומר סעודת חול. לפיכך פורס מפה ומקדש. כתב רבינו יצחק אלפאסי ז"ל פורס מפה ומקדש ואחר כך שרי המוציא וגמר סעודתיה ומברך ברכת המזון. וכתב רבינו ישעיה ז"ל פורס מפה ומקדש וגומר סעודתו ומברך ברכת המזון.
<h2>דף ק:</h2>
ומנהגנו לפרוס מפה על השלחן בערב שבת לכבוד השבת. יש שנותנין טעם לדבר זכר למן שהיה הטל חופה אותו מלמעלה ומלמטה כדכתיב (שמות ט"ז) ותעל שכבת הטל, וכתיב ובבקר היתה שכבת הטל.
